אסתי קמאי
הנה כי כן
הִנֵּה כִּי כֵן גֹּרַשְׁנוּ
מִגַּן עֵדֶן,
וְיָרַדְנוּ אֶל יְשִׁיבָה שֶל מַטָּה.
אֵין נֶאֱשָׁמִים
וְהַזּוֹכִים אֵינָם בּוֹכִים.
דַּלְתוֹת הַדִּין נֶחְתָּמוֹת.
לְאִטָּן.
דִּמְדּוּמֵי נְעִילָה.
אֵל נוֹרָא עֲלִילָה.
תַּמוּ הַטִּעוּנִים
וְהַצְּדָדִים הַמִּתְדַּיְּנִים
מְעַלְעֲלִים
בִּכְתָב הַהַחְלָטָה
וְאֵין יוֹדְעִין תְּשׁוּבָה.
לֹא נִמְצְאָה
מְּחִלָּה.
*******************
אסתי קמאי
בלונה פארק
יַלְדִי חָפַן
אֶת פַּחַד מוֹתִי
וַאֲנִי חִיבַּקְתִי אֶת חֶרְדַת
חֲיַיו,
הוּטַחְנוּ שְנֵינוּ
אֶל תּוֹך
נַחְשוֹל
שֶלֹא הוֹתִיר
סָפֵק
אוֹ בְּרֵירָה
בְּיָדֵינוּ.
*********************
2005
אשב על כסא כחול בגינה שלי
ולא אנוע.
צפרים יחוגו עליי
יחקרו לפשר דחליליותי
ייבקעו תלמים באלם בשרי,
רוחות ינשמו עליי חורף ואביב
ייחם גופי לפרפרים בחניית לילה
ממטרות עליזות
יסטרו ללחיי נתזי ניחומים:
בוקר הגיע,לכי לך.
יעברו שנים.
שכבה על שכבה
יתקשה גופי
עפר ומים
אבק ורוח,
ועלעלים נשברים
יחליקו על צינת גופי
נסיך קטן ועצוב
מחוסר עונות
נספג
אל הכחול
בגינה.
****************